<h1>ראבי"ה סימנים תר"י—תרי"א</h1>
<h2>דף ח:</h2>
ושתי סוכות שעושין היוצרים הפנימית אינה סוכה וחייבת במזוזה והחיצונה סוכה ואינה חייבת במזוזה, וסוכת גנב"ך וסוכת רקב"ש כשרות, והוא שעשויין לצל. פירוש סוכת גוים סוכת נשים סוכת בהמה סוכת כותים סוכת רועים סוכת קייצין סוכת בורגנין סוכת שומרי פירות. והיא שעשויה לצל. פירש רש"י מ"כ שצלתה מרובה מחמתה ובדבר שכשר לסכך בו. ולא נהירא לי. ורבינו תם מפרש שעשויה לצל ולא מעובה להגן מן הגשמים, שזו פסולה, שאם כשירה למה שנינו [לקמן כ"ח ע"ב] מאימתי יורד ואוכל חוץ לסוכה משתסרח המקפה, יכסנה יפה יפה ולא תסרח מקפתו, ולא יפטור ממצות סוכה. ותנן בריש תענית [ב' ע"א] אמר[ו] לו והלא גשמים סימן קללה הם בחג וכו', וכדאמרינן בפרק הישן [כ"ח ע"ב] משל לעבד שמזג לו כוס לרבו ושפך עליו קיתון על פניו ואמר אי אפשי בשימושך, אלמא דסתם סוכה אינה מצלת מן הגשמים. ואף על גב דתנן [כ"ב ע"א] המעובה כמין בית כשירה, ואמרינן דאין כוכבי חמה נראים לתוכה, מיהו צריך לפרש שאינה מצלת מן הגשמים שלבסוף יורדין דרך גג סוכה. ומעשה היה וסיכך הרב רבי שמשון גיסו של רבינו תם בנו של הר"ר יוסף נ"ע בנסרים שאין בהם ארבעה, דאמרינן [לקמן י"ד ע"א] דברי הכל כשירה, ועשה סוכתו כעין כיפת החדר יפה מאד תקוע במסמרות, ופסלה רבינו תם מטעם שמצלת מן הגשמים. אבל השכיבן זה אצל זה כשירה, דאינה מצלת מן הגשמים. ובתוספות של רבינו יב"א ראיתי כתוב סתם סוכות רועים עשויה להגן מפני החמה ומפני הגשמים ולא אתי למעוטי הא דקאמר שעשאה לצל אלא עשאה לדור שם בקבע או אם עשאה לאצור פירות בתוכה. ושמא הצלת גשמים דקאמר הצלה פורתא, אבל אם אין יורדין בה גשמים כלל לא. והמחמיר ישא ברכה מאת ה'.
